נטלי דוברזן הגדירה את הסצנה הזאת כ"אחת הגדולות בתולדות הטלוויזה" משום שהיא "התנקזות של כל מה שהיינו עדים לו עד היום לכדי נקודה אחת ממנה משוגר אגרוף לבטן" , לא יכולתי להגדיר זאת טוב יותר. הסצנה המופלאה בסדרת המופת הזאת עושה זאת בדיוק רב ובתזמון מושלם. מבחינתי זוהי הסצנה האחרונה של הסדרה. מכאן הכל מתדרדר.
בחרתי הפעם בסצנה מסדרה, וסדרה די חדשה, אבל למרות הנחיתות היחסית של סדרות טלוויזיה ביכולת שלהם ליצור רגעים דרמטים (טוב נו, על מי אני עובד, מזמן זה כבר לא ככה) אין לי ספק בכלל שהסדרה הזאת והסצנה הזאת ספציפית יהפכו לקלאסיקה של ממש גם בעוד שנים רבות. נקודה על זמנית שבה סיפור עלילתי שהתבשל במשך 4 עונות, 12 פרקים לעונה (שכל אחד מהם אורך כשעה) לנקודת קליימקס ענקית מהחיים שפשוט מטיחה את האמת המטרידה והכואבת בבטנו הרכה של הצופה ההמום.
הרקע הוא כזה:(ספוג בספויילרים, הזהרו !) וולטר וויט הוא מורה לכימיה בתיכון מקומי באלברקרי ניו מקסיקו, אדם מן השורה (אולי מכאן התרגום הקלוקל "שובר שורות" שם שהתרגום הראוי לו יהיה "יורד מהפסים") המגלה כי חלה בסרטן סופני.
במקום לדעוך לאטו לעבר המוות הבלתי נמנע מחליט וולטר לבחור בדרך אחרת. הוא חובר לתלמיד שלו לשעבר ג'סי פינקמן ומנצל את כישוריו ככימאי לשעבר ע"מ ליצור את הקריסטל מת' הטוב ביותר באמריקה. במהלך העונות השניים מסתבכים באין ספור תקריות ומוצאים עצמם לבסוף עובדים אצל הבוס הגדול של עסקי הסמים באיזור -אדם טכנוקרט וקר רוח, וגם פסיכופט לא קטן בשם גאס. סוף העונה הרביעית מוצאת את וולטר במבוי סתום- הוא מגלה כי גאס מתכנן לחסל אותו ברגע שיכשיר את בן בריתו פינקמן להחליף את מקומו כמייצר המת' העיקרי, כל נסיונותיו להפריד בין השניים עולים בתוהו, וניסיונות החיסול של גאס מסתמנים כמשימה בלתי אפשרית. אופציית המילוט היחידה שלו היא כסף שהשאיר בצד ועו"ד מושחת בשם סול שהציע לו כאופצייה אחרונה בהחלט דרך מילוט סופית בצורת החלפת זהותו ורילוקיישן כנהוג בד"כ בתכנית להגנת עדים, רק שכאן מדובר בעסק יקר, יקר מאוד.
לאחר שגאס מאיים לא רק על חייו אלא על חיי אשתו וילדיו וולטר נמלט בריצת אמוק לביתו וניגש למחבוא הסודי במרתף ביתו שם החביא את צרור הכסף שאמור לקנות לו חופש אבסולוטי. אך לרוע מזלו הוא מגלו כי אשתו, השותפה לפשעיו, בזבזה חלק ניכר מהכסף כאשר נתנה אותו לבוס שלה לשעבר (איתו גם ניהלה רומן, אבל בואו לא נהיה קטנוניים ונהפוך את זה לטלנובלה, כי זה ממש לא). בנקודה זאת וולט נשבר. הוא שהצליח לצאת מכל מכשול אפשרי לאורך הסדרה, נתקל בקיר גבוה מדי, קיר שלא יוכל לטפס מעליו, לשבור אותו או אפילו לזחול מתחתיו. זוהי נקודה קריטית שבה לא נותר לו לוולט לצחוק בצחוק מתגלגל, צחוק שמתגלגל מייאוש לטירוף, מאכזבה להאשמה, צחוק של סוף הדרך. כל מנעד הרגשות האפשריים נעים בתוך הצחוק הנהדר הזה, תולדה של משחק משובח (בראיין קראנסטון, שחקן קומי בד"כ שנותן את תפקיד חייו ואף זכה בפרס האמי 3 פעמים רצוף על תפקיד זה) של תסריט נהדר שנבנה לאורך 4 עונות ומגיע לשיא, של בימוי מדויק ונכון (השוט בו המצלמה מביטה על וולטר כשהוא קבור בערימות כסף במרתף ביתו כגופה בקבר תיזכר לדורות) של עריכה ועיצוב פסקול ובעיקר של הקסם הזה, אותו חיבור מופלא ומדהים היוצר רגע קולנועי נדיר שבו השלם גדול מכל חלקיו.
למרבית אכזבתי "שובר שורות" לא נגמרה כאן. היא המשיכה לפרק סיום נוסף מדהים למדי אך שלא התעלה על הרגע הקסום הזה, וא"כ לעונת סיכום כפולה בינונית למדי שעל אף ששמרה על סטנדרטים גבוהים בהחלט לא הצליחה לשחזר את הישגי העונות הקודמות. בעונה האחרונה וולטר הוא לא "בצרה" הוא "הצרה" כפי שהיטיב להגדיר זאת בעצמו, הוא לא זה שמחכה למי שידפוק על הדלת, הוא זה שדופק עליה. המהפך הזה של איש משפחה הגון ומסור למפלצת של ממש מושלם בעונה 4 ולא נותר לנו אלא להתרפק על זכרונות העבר.
http://www.youtube.com/watch?v=cWfK5JyD2bA
בחרתי הפעם בסצנה מסדרה, וסדרה די חדשה, אבל למרות הנחיתות היחסית של סדרות טלוויזיה ביכולת שלהם ליצור רגעים דרמטים (טוב נו, על מי אני עובד, מזמן זה כבר לא ככה) אין לי ספק בכלל שהסדרה הזאת והסצנה הזאת ספציפית יהפכו לקלאסיקה של ממש גם בעוד שנים רבות. נקודה על זמנית שבה סיפור עלילתי שהתבשל במשך 4 עונות, 12 פרקים לעונה (שכל אחד מהם אורך כשעה) לנקודת קליימקס ענקית מהחיים שפשוט מטיחה את האמת המטרידה והכואבת בבטנו הרכה של הצופה ההמום.
הרקע הוא כזה:(ספוג בספויילרים, הזהרו !) וולטר וויט הוא מורה לכימיה בתיכון מקומי באלברקרי ניו מקסיקו, אדם מן השורה (אולי מכאן התרגום הקלוקל "שובר שורות" שם שהתרגום הראוי לו יהיה "יורד מהפסים") המגלה כי חלה בסרטן סופני.
במקום לדעוך לאטו לעבר המוות הבלתי נמנע מחליט וולטר לבחור בדרך אחרת. הוא חובר לתלמיד שלו לשעבר ג'סי פינקמן ומנצל את כישוריו ככימאי לשעבר ע"מ ליצור את הקריסטל מת' הטוב ביותר באמריקה. במהלך העונות השניים מסתבכים באין ספור תקריות ומוצאים עצמם לבסוף עובדים אצל הבוס הגדול של עסקי הסמים באיזור -אדם טכנוקרט וקר רוח, וגם פסיכופט לא קטן בשם גאס. סוף העונה הרביעית מוצאת את וולטר במבוי סתום- הוא מגלה כי גאס מתכנן לחסל אותו ברגע שיכשיר את בן בריתו פינקמן להחליף את מקומו כמייצר המת' העיקרי, כל נסיונותיו להפריד בין השניים עולים בתוהו, וניסיונות החיסול של גאס מסתמנים כמשימה בלתי אפשרית. אופציית המילוט היחידה שלו היא כסף שהשאיר בצד ועו"ד מושחת בשם סול שהציע לו כאופצייה אחרונה בהחלט דרך מילוט סופית בצורת החלפת זהותו ורילוקיישן כנהוג בד"כ בתכנית להגנת עדים, רק שכאן מדובר בעסק יקר, יקר מאוד.
לאחר שגאס מאיים לא רק על חייו אלא על חיי אשתו וילדיו וולטר נמלט בריצת אמוק לביתו וניגש למחבוא הסודי במרתף ביתו שם החביא את צרור הכסף שאמור לקנות לו חופש אבסולוטי. אך לרוע מזלו הוא מגלו כי אשתו, השותפה לפשעיו, בזבזה חלק ניכר מהכסף כאשר נתנה אותו לבוס שלה לשעבר (איתו גם ניהלה רומן, אבל בואו לא נהיה קטנוניים ונהפוך את זה לטלנובלה, כי זה ממש לא). בנקודה זאת וולט נשבר. הוא שהצליח לצאת מכל מכשול אפשרי לאורך הסדרה, נתקל בקיר גבוה מדי, קיר שלא יוכל לטפס מעליו, לשבור אותו או אפילו לזחול מתחתיו. זוהי נקודה קריטית שבה לא נותר לו לוולט לצחוק בצחוק מתגלגל, צחוק שמתגלגל מייאוש לטירוף, מאכזבה להאשמה, צחוק של סוף הדרך. כל מנעד הרגשות האפשריים נעים בתוך הצחוק הנהדר הזה, תולדה של משחק משובח (בראיין קראנסטון, שחקן קומי בד"כ שנותן את תפקיד חייו ואף זכה בפרס האמי 3 פעמים רצוף על תפקיד זה) של תסריט נהדר שנבנה לאורך 4 עונות ומגיע לשיא, של בימוי מדויק ונכון (השוט בו המצלמה מביטה על וולטר כשהוא קבור בערימות כסף במרתף ביתו כגופה בקבר תיזכר לדורות) של עריכה ועיצוב פסקול ובעיקר של הקסם הזה, אותו חיבור מופלא ומדהים היוצר רגע קולנועי נדיר שבו השלם גדול מכל חלקיו.
למרבית אכזבתי "שובר שורות" לא נגמרה כאן. היא המשיכה לפרק סיום נוסף מדהים למדי אך שלא התעלה על הרגע הקסום הזה, וא"כ לעונת סיכום כפולה בינונית למדי שעל אף ששמרה על סטנדרטים גבוהים בהחלט לא הצליחה לשחזר את הישגי העונות הקודמות. בעונה האחרונה וולטר הוא לא "בצרה" הוא "הצרה" כפי שהיטיב להגדיר זאת בעצמו, הוא לא זה שמחכה למי שידפוק על הדלת, הוא זה שדופק עליה. המהפך הזה של איש משפחה הגון ומסור למפלצת של ממש מושלם בעונה 4 ולא נותר לנו אלא להתרפק על זכרונות העבר.
http://www.youtube.com/watch?v=cWfK5JyD2bA
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה